- מריבה
- מְרִיבָה
1. Мерива;
2. пререкание, распря, раздор.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
מריבה
Смотреть что такое "מריבה" в других словарях:
מריבה — התנצחות, מחלוקת, דיון, ויכוח, פולמוס, קונפליקט, מאבק, מדון, קטטה, סכסוך, רי … אוצר עברית
אדמת-מריבה — שדה שהבעלות עליו שנויה במחלוקת, חבל ארץ שלא ברור למי הוא שייך {{}} … אוצר עברית
איש מריבה — מסוכסך, מרבה בהתנגשויות, מסובך בריב {{}} … אוצר עברית
בעל-מריבה — איש תככים, מרבה בהתנגשויות, מסתכסך {{}} … אוצר עברית
מי-מריבה — מקור מים שקיומו יוצר עימותים בעניין הבעלות עליו {{}} … אוצר עברית
עשו מריבה — התחילו לריב, נפלה ביניהם קטטה {{}} … אוצר עברית
תוך כדי מריבה — תוך כדי ריב {{}} … אוצר עברית
עימות חריף — מריבה קשה, ויכוח סוער, מחלוקת עמוקה {{}} … אוצר עברית
קטטה — מריבה, ריב, מדון, תגרה, התקוטטות, מהומה, עימות אלים, מחלוקת קשה, מכו … אוצר עברית
תגרת-ידיים — קטטה, מריבה, התכתשות, התקוטטות, ריב, מריבה {{}} … אוצר עברית
Palestine — For other uses, see Palestine (disambiguation) … Wikipedia
