- דפק
- דָּפַק
A(qal): 1. гнать, погонять; 2. стучаться. G(hith): 1. стучаться;
2. толкаться.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
דפק
Смотреть что такое "דפק" в других словарях:
דפק — 1 v. לבעול, לקיים יחסים; לסדר , למכור לוקשים, לעבוד , לרמות; לפגוע, לחבל, להזיק, לקלקל ( דפקו לי את התכניות ) 2 v. לדפוק, להקיש על דלת, לחזור ולדפוק, לבקש להיכנס, לרצות להיכנ 3 v. להיות מוכנס בדפיקה, להיתקע; ליפול בפח, להיפגע, לאכול אותה ; להיבעל … אוצר עברית
דפק אותו — סידר אותו, מכר לו לוקשים, עבד עליו {{}} … אוצר עברית
דפק את הראש — השתכר, הסתמם, הגיע למצב של ערפול חושים {{}} … אוצר עברית
דפק את הראש בקיר — הביע את ייאושו ע י אקט של מכת ראש בקיר {{}} … אוצר עברית
דפק בדלת — הקיש בדלת באצבעו כדי שיאפשרו לו להיכנס {{}} … אוצר עברית
דפק הופעה — התלבש יפה, התגנדר, הרשים בהופעתו {{}} … אוצר עברית
דפק כמו שעון — הלך בדיוק לפי התכנית, פעל בהתאם לציפיות {{}} … אוצר עברית
דפק כרטיס — נכנס למקום עבודתו או יצא ממנו; בא לעבודה אך לא עשה שם כלום, מרח את הזמן {{}} … אוצר עברית
דפק לו את הצורה — הכה אותו נמרצות; הנחיל תבוסה {{}} … אוצר עברית
דפק לו ברז — קלקל לו את התכניות, נעלם כשהיו צריכים אותו {{}} … אוצר עברית
דפק לעצמו את החיים — עשה טעות איומה שעליה ישלם כל החיים {{}} … אוצר עברית
