- זנב
- זָנָב
хвост;
перен. конец.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
זנב — 1 v. להשתרך, להיגרר, להיסחב, להימשך; לסגוד, להעריץ, ללכת בעקבו 2 v. לפגוע בנחשלים, להשיג את המשתרכים מאחור, לקצץ באחרונים, לגדוע את הזנב, לקצץ קצ 3 v. קוצץ, נגדע, נכרת בקצהו, איבד את קצהו, זנבו ב 4 קצה הגוף, חלק אחורי של עמוד השדרה (בעלי חיים) ;… … אוצר עברית
זנב המטוס — חלקו האחורי של המטוס {{}} … אוצר עברית
זנב לאריות — חלש בין חזקים, אחרון בחברת גדולים וחכמים {{}} … אוצר עברית
זנב סיגרייה — בדל סיגריה, קצה הסיגריה הנשאר עם גמר העישון {{}} … אוצר עברית
זנב שור — שם צמח {{}} … אוצר עברית
זנב-הארי — צמח נוי רב שנתי גבוה ושעיר {{}} … אוצר עברית
זנב-סוס — תסרוקת נשים, קוקו , איסוף שער בקוקייה {{}} … אוצר עברית
קצר זנב — בעל זנב קצר … אוצר עברית
באמצעות זנב — ע י הזנב … אוצר עברית
היה ראש לשועלים ולא זנב לאריות — (מהתלמוד) מוטב להיות ראשון בין פחותים מאשר אחרון בין גדולים {{}} … אוצר עברית
חסר זנב — s{{}} … אוצר עברית