- מושב
- מוֹשָׁב
1. место для сидения, седалище;
2. (по)селение, местопребывание;
3. место обитания, жилище;
4. (рас)положение;
5. собрание сидящих.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
מושב
Смотреть что такое "מושב" в других словарях:
מושב אורה — מושב בהרי יהודה ממערב לירושלים {{}} … אוצר עברית
מושב — 1 ישיבה, התכנסות, כנס, כינוס, ועידה, התוועדות, דיון, התדיינות, מליאה, קונגרס, פגישה, מפג 2 כיסא, כורסה, ספסל, משענת, מקום ישיבה, כס; מקום קבוע לגוף ציבורי, בניין ציבור 3 צורת יישוב, יישוב כפרי, יישוב חקלאי, יישוב שיתופי, יישוב הבנוי על יסודות… … אוצר עברית
מושב אחורי — המושב האחורי ברכב, הכיסא מאחורי הנהג {{}} … אוצר עברית
מושב החורף — התכנסויות של בית הנבחרים בתקופת החורף {{}} … אוצר עברית
מושב הכבוד — כינוי למקום מושבו של אלוהים; מקום ישיבה השמור לאורח מכובד {{}} … אוצר עברית
מושב הכנסת — הכנסת, הרשות המחוקקת של ישראל {{}} … אוצר עברית
מושב הפתיחה — התכנסותה הראשונה של הכנסת {{}} … אוצר עברית
מושב הקבע — מקום המגורים הקבוע, הדומיסיל {{}} … אוצר עברית
מושב הקיץ — התכנסויות של בית הנבחרים בתקופת הקיץ {{}} … אוצר עברית
מושב זקנים — בית אבות, בית זקנים {{}} … אוצר עברית
מושב לצים — חברה של אנשים קלי דעת ופוחזים {{}} … אוצר עברית
