- מכה
- מַכָּה
1. удар, избиение;
2. рана, рубец, язва;
3. поражение.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
מכה ניצחת — מכה חזקה ומשתקת, מכה מהממת {{}} … אוצר עברית
מכה חדה — מכה פתאומית וחזקה … אוצר עברית
מכה כברק — מכה בפתאומיות ובחוזקה {{}} … אוצר עברית
מכה שאינה כתובה בתורה — מכה שאינה מעשר מכות מצרים, כינוי לצרה נוראית או אדם דוחה במיוחד {{}} … אוצר עברית
מכה שלא כתובה בתורה — מכה שאינה מעשר מכות מצרים, כינוי לצרה נוראית או אדם דוחה במיוחד {{}} … אוצר עברית
מכה מהממת — מהלומה, מכה חזקה ומשתקת … אוצר עברית
מכה — 1 n. העיר הקדושה לאיסלאם (מקום הולדתו של הנביא מוחמד) ; אחת משתי הבירות של סעודיה (השנייה ריאד) 2 v. להלקות, לחבוט, להרביץ, להצליף, להלום; לפגוע, להמיט צרה; להביס; להמית, להרוג; להקיש, לדפו 3 מהלומה, חבטה, הלקאה, אגרוף, הלם, דפיקה, הקשה, נקישה;… … אוצר עברית
מכה טרייה — פצע שעדיין לא הגליד {{}} … אוצר עברית
מכה כואבת — S{{}} … אוצר עברית
מכה מהלכת — כינוי לאדם דוחה, שנוא, מבחיל {{}} … אוצר עברית
מכה מתחת לחגורה — פגיעה לא הוגנת במקום בלתי צפוי {{}} … אוצר עברית