מלא — 1 adj. שלם, עמוס, תפוס, עסוק, מכיל במלוא קיבולו; עשיר, שופע, רב, עתיר; שמן, שמנמן, כרסתן; שתוי, שיכו 2 v. להיעשות מלא, להיגדש, להתפקע, להגיע למלוא התפוסה, להיות שופע; להתממש, להתגשם, להתבצ 3 v. להתמלא עד גדותיו, להימלא, להיעשות מלא, להיעשות גדוש … אוצר עברית
מלא בוץ — מלא רפש, בוצי, עכור … אוצר עברית
מלא מפה לפה — מלא עד אפס מקום, עמוס, גדוש {{}} … אוצר עברית
מלא רגבים — מלא גושי אדמה … אוצר עברית
מלא אדם — הומה אדם, מלא באנשים, צפוף {{}} … אוצר עברית
מלא וגדוש — עובר על גדותיו, מלא עד אפס מקום; ידען, משכיל, חכם {{}} … אוצר עברית
מלא על כל גדותיו — גדוש, עמוס, מלא עד אפס מקום {{}} … אוצר עברית
מלא חן — חינני {{}} … אוצר עברית
מלא אשפה — מלוכלך … אוצר עברית
מלא בוז — עוין, מזלזל, מלגלג … אוצר עברית
מלא ביטחון — בטוח מאוד בעצמו, מרגיש בטוח לחלוטין {{}} … אוצר עברית