- נגף
- נֶגֶף
1. поражение, (губительная) язва;
2. спотыкание, преткновение.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
נגף — 1 v. לנחול תבוסה, לנחול מפלה, להיות מוכה, להיכנע, להיות מוכרע, להיות מנוצח, ליפו 2 מכשול, תקלה, עיכוב, גורם מעכב, גורם מסכל, קושי, מעצור, מניעה, מכשלה, הפרעה, פגע, פח, מלכוד … אוצר עברית
אבן-נגף — מכשול, תקלה, מעצור {{}} … אוצר עברית
מיפגע — מטרד, מכשול, נזק, חבלה, פגע, דופי, ליקוי, קלקול, תקלה, אבן נגף, טרדה, דבר פוגע, הפרעה, מעצור, קושי, מכשלה; מטרה, תכלית, יעד הירי, מגמת הירי, נקודת כיוון, מטרה לפגיעה, מושא התקיפה, המקום אליו יורי … אוצר עברית
מפגע — מטרד, מכשול, נזק, חבלה, פגע, דופי, ליקוי, קלקול, תקלה, אבן נגף, טרדה, דבר פוגע, הפרעה, מעצור, קושי, מכשלה; מטרה, תכלית, יעד הירי, מגמת הירי, נקודת כיוון, מטרה לפגיעה, מושא התקיפה, המקום אליו יורי … אוצר עברית