עזב — 1 v. לגרום לעזיבה, לאלץ לעזוב, לפטר, לסלק, לשלח, להדיח, להרחיק, לפנות; לבטל נישואין, לגרש, לתת ג 2 v. להישאר, להינטש, להיוותר, להיזנח, היות מופקר, להיעשות עזוב, להיות לבד, להיות ללא השגחה; להתפנו 3 v. להניח, לנטוש, להרפות, לשחרר, להשאיר, להפקיר,… … אוצר עברית
עזב אותו לאנחות — נטש, הפקיר, ניער חוצנו, לא תמך בו {{}} … אוצר עברית
עזב אותו לנפשו — נטש אותו, הפקירו, ניער חוצנו ממנו; הניח לו {{}} … אוצר עברית
עזב את הארץ — יצא מגבולות הארץ, נסע לחו ל {{}} … אוצר עברית
עזב את הבית — הפסיק לגור בבית, נטש את הבית, יצא מן הבית {{}} … אוצר עברית
ברח מהארץ — עזב את הארץ, ירד מהארץ {{}} … אוצר עברית
הניח לו — עזב אותו, השאירו לבד, נתן לו מנוחה {{}} … אוצר עברית
הניח לו לנפשו — עזב אותו, השאירו לבד, נתן לו מנוחה {{}} … אוצר עברית
זרק אותו לכלבים — עזב אותו לאנחות, ניתק קשר {{}} … אוצר עברית
זרק אותו לרחוב — עזב אותו לאנחות, השאיר אותו בלי כלום {{}} … אוצר עברית
חצה את הגבול — עזב את גבולות המדינה, יצא מהארץ {{}} … אוצר עברית