- עצר
- עֹצֶר
1. заключение (утробы);
2. заключение, узы;
3. угнетение, притеснение.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
עצר
Смотреть что такое "עצר" в других словарях:
עצר — 1 v. לגרום לעצירה, לעכב, למנוע, לא לאפשר, לחסום, לסכל, להשהות; לבלום, להפסיק, להעמיד, להחנות; להיעצר, לעמוד, לא להתקדם, להפסיק ללכת, להשתתק, לא לזוז, לשבות, להתעכב; לשים קץ, לשתק, להשבית, להדמי 2 v. להיכלא, להיות מושם בכלא, להיאסר, להיות מושם… … אוצר עברית
עצר את עצמו — התאפק, הבליג, משל ברוחו {{}} … אוצר עברית
עצר בעצמו — התאפק, הבליג, משל ברוחו {{}} … אוצר עברית
עצר ברגשותיו — לא נתן לרגש להתבטא באופן חיצוני {{}} … אוצר עברית
עצר ברוחו — הבליג, התאפק {{}} … אוצר עברית
עצר דלת — עצם משולש קטן התקוע תחת הדלת כדי שלא תיטרק {{}} … אוצר עברית
עצר כוח — החזיק מעמד, יכול היה {{}} … אוצר עברית
עצר מלכת — נעמד, נעצר, הפסיק לנוע {{}} … אוצר עברית
עצר רוחו — הבליג, התאפק {{}} … אוצר עברית
יורש-עצר — בן המלך העתיד לרשת את כס המלכות {{}} … אוצר עברית
לא עצר ברגשותיו — חשף את רגשותיו, נתן לרגשותיו לבוא לידי ביטוי {{}} … אוצר עברית
