- צדיק
- צַדִּיק
праведный, справедливый, правый;
LXX: 1342 (δίκαιος);
син. 03477 (יָשָׁר).
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
צדיק
Смотреть что такое "צדיק" в других словарях:
צדיק תמים — מתחסד, מיתמם, מעמיד פני צדיק {{}} … אוצר עברית
צדיק — 1 אדמו ר, רב, רבי (בפי החסידים) 2 ישר, הגון, תמים, בר לבב; עושה צדק; דתי, מאמין, ירא שמים, אדוק, חרד, חסיד; חף מפשע, צודק, זכא 3 צ , צדי, האות השמונה עשרה בא ב העברי, אחרי פה, לפני קוף, 90 בגימטריי … אוצר עברית
צדיק אחד בסדום — נקודת אור, דמות חיובית אחת בין חוטאים רבים {{}} … אוצר עברית
צדיק באמונתו יחיה — אדם חופשי לבחור באמונתו {{}} … אוצר עברית
צדיק ורע לו — אי צדק, עוול, אבן מקיר תזעק {{}} … אוצר עברית
צדיק ורע לו רשע וטוב לו — אמרה הטוענת שהעולם אינו נוהג לפי העיקרון של שכר ועונש {{}} … אוצר עברית
צדיק סופית — האות צ בסוף מילה {{}} … אוצר עברית
זכר צדיק לברכה — הצדיק המנוח, נשמתו עדן {{}} … אוצר עברית
יודע צדיק נפש בהמתו — מכיר את כוונותיו של מישהו, יורד לסוף דעתו (נאמר בנימת זלזול) {{}} … אוצר עברית
מם צדיק — חיל משטרה צבאית, שוטר צבאי {{}} … אוצר עברית
יין בן-יין — צדיק בן צדיק, מיוחס {{}} … אוצר עברית
