- ציד
- צַיִד
1. охота, ловля;
2. дичь, добыча;
3. продовольствие, пища, корм.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
ציד — 1 v. להכין צידה, להכין ציוד, לספק הדרוש, לחמש, לזיין, לזווד, להמציא, להכשיר, להקנות, להבטיח, לדאוג ל , לתת, להעניק, לרה 2 v. לצייד עצמו, לקחת צידה לדרך, להכין את הדרוש, להכין מראש, להתחמש, להזדיין, להבטיח עצמו, לדאוג לצרכיו, להזדיין, להשיג, לקנות … אוצר עברית
ציד אדם — ניסיון ללכוד או להרוג אדם מסוים {{}} … אוצר עברית
ציד לווייתנים — חיפוש אחר לווייתנים והריגתם (כיום הציד מוגבל כדי למנוע את הכחדת הלווייתנים) {{}} … אוצר עברית
ציד מכשפות — מצוד אחר מתנגדים {{}} … אוצר עברית
ציד עריקים — לכידת משתמטים מהשירות הצבאי {{}} … אוצר עברית
אזור ציד — שטח שמותר לצוד בו {{}} … אוצר עברית
גיבור-ציד — צייד מיומן, צייד מומחה {{}} … אוצר עברית
כלב ציד — כלב שתפקידו לסייע לצייד באיתור עקבות והבאת השלל הניצוד; אחד מסוגי הכלבים {{}} … אוצר עברית
מסע ציד — ספארי, מסע שנועד להתחקות אחר חיות {{}} … אוצר עברית
רובה ציד — נשק בו משתמשים לציד בעלי חיים {{}} … אוצר עברית
רשיון ציד — אישור רשמי לירות בחיות בר {{}} … אוצר עברית