- קטף
- קָטַף
A(qal): срывать, обламывать.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
קטף — 1 v. להיתלש, להיעקר, להיגזם, להיקצץ, להיאסף, להיבצר, להימסק; להיקצר, ליפול בחלקו של ; למות, להיספות, להילקח, להיהרג, להיקט 2 v. לנתק משורשיו, להפריד מענף, להוריד מעץ, לתלוש, לעקור, לגזום, לקצוץ, לקצץ, להוציא מהאדמה, ללקט, לאסוף, לצאת לקטיף, לבצור … אוצר עברית
קטף את הפירות — קצר את מה שזרע, יש שכר לעמלו {{}} … אוצר עברית
קטף את הפרסים — הצליח לזכות בפרסים {{}} … אוצר עברית
יש שכר לעמלו — עבודתו נושאת פרי, קטף את הפירות {{}} … אוצר עברית