- קללה
- קְלָלָה
проклятие, злословие, поругание.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
קללה — מארה, גידוף, חירוף, קלס, עלבון; חוסר מזל, צרה, שבר, פורענות, אסון, קטסטרופ … אוצר עברית
קללה נמרצת — גידוף חמור, ניבול פה חריף; הבעת תקווה שתתרחש צרה גדולה {{}} … אוצר עברית
ממיט קללה — מקלל, גורם לדברים רעים שיקרו … אוצר עברית
בן-זונה — (קללה) בן זנונים, בן כלבה, מניאק, חזיר, בוגד, בן בלייעל, שטינקר {{}} … אוצר עברית
בן-כלב — קללה רווחת שפירושה: מניאק, בן בלייעל {{}} … אוצר עברית
בן-כלבה — קללה רווחת שפירושה: מניאק, בן בלייעל {{}} … אוצר עברית
בת-זונה — קללה שפירושה: מניאקית, מתועבת {{}} … אוצר עברית
בת-כלב — קללה רווחת שפירושה: מניאקית, בת בלייעל {{}} … אוצר עברית
בת-כלבה — קללה רווחת שפירושה: מניאקית, בת בלייעל {{}} … אוצר עברית
גדוף — קללה, חירוף, ניבול פה, נאצה, השמצה, פגיעה מילולית, עלבון, ביזו … אוצר עברית
גידוף — קללה, חירוף, ניבול פה, נאצה, השמצה, פגיעה מילולית, עלבון, ביזו … אוצר עברית