- קרבן
- קׇרְבָּן
1. приношение, дар;
2. доставка.
LXX 1435 (δῶρον).
Син. 04503 (מִנְחָה).
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
קרבן
Смотреть что такое "קרבן" в других словарях:
קרבן-יחיד — קרבן שאדם היה חייב להקריב או הקריב מרצונו {{}} … אוצר עברית
קרבן — נפגע, חלל, מותקף, מושא פגיעה, פגוע, סובל, מעונה, שק חבטות, שק אגרוף, שעיר לעזאזל; ויתור, הקרבה; זבח, מתנה לאל, מנח … אוצר עברית
קרבן אונס — אדם שבגופו בוצע מעשה אונס, נאנס או נאנסת {{}} … אוצר עברית
קרבן האונס — הנאנסת, האדם שבגופו בוצע אונס {{}} … אוצר עברית
קרבן להתעללות — מי שמתעללים בו {{}} … אוצר עברית
קרבן רצח — הרוג, נרצח, חלל {{}} … אוצר עברית
קרבן-אדם — הרג אדם כזבח לאלים, הקרבת בן אנוש כקרבן {{}} … אוצר עברית
קרבן-הפסח — זבח שהוקרב בבית המקדש ונאכל בליל הפסח, זבח פסח {{}} … אוצר עברית
להקריב קרבן — להעלות לעולה, להעלות קרבן … אוצר עברית
בתור קרבן — כנפגע, כמושא הפגיעה, כמי שיצא פגוע … אוצר עברית
העלאת קרבן — הקרבה {{}} … אוצר עברית
