- קשב
- קַשָּׁב
внимательный.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
קשב
Смотреть что такое "קשב" в других словарях:
קשב — 1 n. מאזין, שומע היטב, שם לב, נותן דעתו, עיתונאי המקשיב לידיעות ממקורות זרי 2 v. לשמוע, להאזין, להיות קשוב, להטות אוזן, לשים לב; לצותת, לבצע האזנת סתר; לשמוע בקול , לציי 3 הקשבה, האזנה, שמיעה, תשומת לב, נתינת דעת, הטיית אוזן, ריכוז, עניי … אוצר עברית
קשב מפולג — היכולת לחלק את הקשב לכמה מוקדים {{}} … אוצר עברית
הפרעת קשב והיפראקטיביות — תסמונת קשב, הפרעה נוירולוגית המתבטאת בבעיות קשב בחוסר ריכוז וקשב ופעלתנות יתר (לעיתים תכופות מאובחנת אצל ילדים) , היפרקינסיה, פעלתנות יתר {{}} … אוצר עברית
תסמונת קשב — הפרעת קשב והיפראקטיביות, הפרעה נוירולוגית המתבטאת בבעיות קשב בחוסר ריכוז וקשב ופעלתנות יתר (לעיתים תכופות מאובחנת אצל ילדים) , היפרקינסיה, פעלתנות יתר {{}} … אוצר עברית
אין קול ואין קשב — לא נשמעה כל תשובה, שרר שקט מוחלט, קול דממה דקה {{}} … אוצר עברית
ברוב קשב — בקשב רב, תוך האזנה מדוקדקת {{}} … אוצר עברית
חוסר קשב — אי הקשבה, חוסר תשומת לב לנאמר … אוצר עברית
חלוקת קשב — היכולת להקשיב לכמה מקורות בעת ובעונה אחת {{}} … אוצר עברית
רב-קשב — האזנה מדוקדקת, הטית אוזן מרוכזת {{}} … אוצר עברית
האזנה — הקשבה, קשב, הטיית אוזן, שמיעה, שעייה; ציתות, הקשבה באמצעות מכשיר, שמיעת שידורי … אוצר עברית
הקשבה — תשומת לב, קשב, אדיבות, נוחות לבריות; שמיעה, האזנה, ציתות, שמיעה מכוונ … אוצר עברית
