- רחש
- רָחַשׁ
A(qal): бурлить, булькать.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
רחש — 1 v. להשמיע רחש, להשמיע אוושה, ללחש; ללחוש, לומר בשקט; להרגיש, לחוש, להגות, להביע; לשרוץ, לרמוש, לזחול, לנוע אנה ואנה; להיות מלא , לשקו 2 v. לקרות, להתחולל, לחול, לארע, להתארע, להיות, להתקיים, להתגשם, להתממש, להיעשות, להתבצע, לצאת לפועל, להיגרם,… … אוצר עברית
רחש הערצה — העריץ, הוקיר, נתן כבוד, אהד {{}} … אוצר עברית
רחש כבוד — כיבד, נתן כבוד, התחשב {{}} … אוצר עברית
רחש לו אהדה — אהד, חיבב אותו {{}} … אוצר עברית
לחש-רחש — לחישה, איוושה, המיה, רשרוש {{}} … אוצר עברית
אוושת רקע — רחש נלווה {{}} … אוצר עברית
הגה לו כבוד — רחש לו כבוד, כיבד אותו, הוקיר אותו {{}} … אוצר עברית
משק כנפיים — רחש הכנפיים באוויר {{}} … אוצר עברית
קול עלה נידף — רחש קל ביותר, אוושה {{}} … אוצר עברית
רחוש — רחש, תנועה, תזוזה, זעזוע, ניע, ניד; תנועת שרצים, שריצה; קול, רעש, רשרוש, אווש … אוצר עברית
רחישה — רחש, תנועה, זעזוע, ניע, ניד, רשרוש, אוושה, תנועת שרצים, שריצה; הבעה, תחוש … אוצר עברית