- ריב
- רִיב
A(qal): 1. спорить, ссориться, препираться;
2. судиться, вступаться;
3. выговаривать, укорять.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
ריב — התנצחות, מחלוקת, דיון, ויכוח, פולמוס, קונפליקט; מדון, מלחמה, מאבק, קטטה, סכסו … אוצר עברית
ריב הלשונות — הוויכוח שנסב בסוף המאה ה 19 אודות השפה בה ידברו בארץ {{}} … אוצר עברית
ריב קולני — S{{}} … אוצר עברית
איש ריב — מסוכסך, מרבה בהתנגשויות, מסובך בריב {{}} … אוצר עברית
אשת ריב — מסוכסכת, מרבה בהתנגשויות, מסתבכת בריבים {{}} … אוצר עברית
התגלע ביניהם ריב — רבו, התנגחו זה בזה, נפלו דברים ביניהם {{}} … אוצר עברית
התחיל ריב — בא בריב, נכנס לתגרה, התקוטט {{}} … אוצר עברית
חרחור-ריב — סכסכנות, ליבוי יצרים, המרדה, גרימת מדנים {{}} … אוצר עברית
חרחר ריב — סכסך, הסית להיאבק, עימת {{}} … אוצר עברית
נגלע ביניהם ריב — רבו, התנגחו זה בזה, נפלו דברים ביניהם {{}} … אוצר עברית
נפל ביניהם ריב — רבו, התקוטטו, התווכחו {{}} … אוצר עברית