- רסן
- רֶסֶן
1. узда, удило;
2. челюсть.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
רסן
Смотреть что такое "רסן" в других словарях:
רסן — 1 v. הושם לו רסן, נבלם, נעצר, נחסם, עוכב, דוכא, נכבש, הוגבל, הושם לו סייג, צומצם, נמנעה התפשטותו, נמנעה התקדמות 2 v. להשתלט על עצמו, להתגבר על עצמו, לשים רסן לעצמו, לבלום עצמו, לחסום עצמו, לעצור עצמ 3 v. לשים רסן, לבלום, לעצור, לחסום, לעכב, לדכא … אוצר עברית
רסן — רב סרן, דרגת קצונה, הדרגה שאחרי סרן ולפני סא ל, דרגת סמג … אוצר עברית
חסר רסן — משולח רסן, מופקר, פורע חוק … אוצר עברית
נטול רסן — פורק עול, משולח רסן, מופקר … אוצר עברית
בצורה משולחת רסן — בחוסר ריסון, ללא מעצורים, בצורה פרועה, בצורה מופקרת … אוצר עברית
השתלחות חסרת רסן — התפרעות, השתוללות, התנפלות חסרת מעצורים {{}} … אוצר עברית
התפרעות חסרת רסן — התפרעות חסרת מעצורים, השתוללות, הפקרות {{}} … אוצר עברית
התפרעות משולחת רסן — התפרעות חסרת מעצורים, השתוללות, הפקרות {{}} … אוצר עברית
התפרעות שלוחת רסן — התפרעות חסרת מעצורים, השתוללות, הפקרות {{}} … אוצר עברית
התרת-רסן — ביטול כל הסייגים, הפקרות, איש הישר בעיניו יעשה {{}} … אוצר עברית
שלוח רסן — חסר מעצורים, פרוע, פורק כל עול {{}} … אוצר עברית
