- רצון
- רָצוֹן
1. благоволение, благосклонность, умилостивление;
2. произвол, прихоть;
LXX: 1184 (δεκτός), 2307 (θέλημα), а тж. 2107 (εὐδοκία), 5485 (χάρις);
син. 02656 (חֵפֶץ).
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
רצון
Смотреть что такое "רצון" в других словарях:
רצון להרע — רצון לפגוע, רצון להזיק … אוצר עברית
רצון — בקשה, שאיפה, חפץ, משאלה, איווי, חשק, רצייה; מוטיבציה נפשית; נחת רוח, הסכמה; חס … אוצר עברית
רצון עז — מוטיבציה רבה, שאפתנות, נחישות {{}} … אוצר עברית
רצון חופשי — החלטה שהתקבלה בעקבות שיקול דעת עצמאי {{}} … אוצר עברית
רצון טוב — נכונות ללכת לקראת הצד השני, נכונות לסייע {{}} … אוצר עברית
רצון קיבוצי — צירוף השאיפות של חבר בני אדם, נטייתה הכללית של הקבוצה {{}} … אוצר עברית
רצון-ברזל — נחישות והחלטיות, דבקות במטרה {{}} … אוצר עברית
רצון-פלדה — נחישות והחלטיות, דבקות במטרה {{}} … אוצר עברית
באי-רצון — בלי רצון, בלי לגלות נכונות {{}} … אוצר עברית
רפה-רצון — אפתי, אדיש, חסר כוח רצון {{}} … אוצר עברית
אי רצון — התנגדות, מיאון, חוסר התלהבות, אדישות {{}} … אוצר עברית
