- רקב
- רָקַב
A(qal): гнить.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
רקב — 1 v. להירקב, להינמק, להיעשות אכול רקב, להיפגע מריקבון; להעלות עובש, להתעפש, להבאיש, להסריח; להתקלקל, להישחת, להיעשות לא ראוי למאכל; להסתאב; לנבול, לקמול, להתנוו 2 v. להירקב, להרקיב, להינמק, להיעשות אכול רקב, להיפגע מריקבון; להעלות עובש, להתעפש,… … אוצר עברית
בור-רקב — בור שופכין בו מתפרקים החומרים האורגניים {{}} … אוצר עברית
יבוא רקב בעצמותיו — יימח שמו (דיבור של קללה) {{}} … אוצר עברית
יוצר רקב — s{{}} … אוצר עברית
ריקבון — רקב, היות רקוב, בליה, התמקמקות, השחתה ע י חיידקים; שחיתות, התנוונות, קלקו … אוצר עברית
רקבון — רקב, היות רקוב, בליה, התמקמקות, השחתה ע י חיידקים; שחיתות, התנוונות, קלקו … אוצר עברית
הירקבות — הרקבה, היעשות רקוב, היאחזות רקב, התפשטות ריקבון, התפשטות מק, היפרדות חומר אורגני ליסודותי … אוצר עברית
הרקבה — הירקבות, היעשות רקוב, היאחזות רקב, התפשטות ריקבון, מק, היפרדות חומר אורגני ליסודותי … אוצר עברית
הרקבות — הרקבה, היעשות רקוב, היאחזות רקב, התפשטות ריקבון, התפשטות מק, היפרדות חומר אורגני ליסודותי … אוצר עברית
מבאיש — adj. מסריח, מצחין, מבחיל, גורם ריח רע; רקוב, מרקיב, מעלה רקב, מלוכלך, מטונ … אוצר עברית
נמק — 1 v. לתרץ, להסביר, לתת סיבות, לבסס, להשמיע נימוקים, לתת הנמקה, לתת טעם, להצדיק, לתאר מניעי 2 v. תורץ, הוסבר, בוסס, ניתן לו נימוק, הוצדק, נימקו אותו, נתנו לו סיבות, ניתנה לו הנמק 3 {{}}C 4 ריקבון, רקב, מק, גנגרינה, מות רקמה, חלק גוף שהרקי … אוצר עברית