- שוא
- שָׁוְא
1. ложь, неправда, обман;
2. суета, пустота, тщета;
нареч. напрасно, тщетно.
LXX: 3152 (μάταιος), 5571 (ψευδής), 2756 (κενός), 3155 (μάτην).
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
שוא — 1 adj. לריק, לחינם, בכדי, סתם, ללא תועלת, ללא הצלחה; כוזב, מזויף, שקרי, מסולף, מעוו 2 סימן ניקוד עברי, סימון אות ללא תנועה, שתי נקודות אנכיות תחת או … אוצר עברית
התראת שוא — אזהרה שהתגלתה כשגויה, אזעקת שוא {{}} … אוצר עברית
התרעת שוא — אזהרה שהתגלתה כשגויה, אזעקת שוא {{}} … אוצר עברית
מאסר שוא — מאסר של אדם חף מפשע, כליאת שוא {{}} … אוצר עברית
פחד שוא — חשש לא מוצדק, אזעקת שוא {{}} … אוצר עברית
אזעקת שוא — אזעקה שאין לה סיבה, אזהרה שהתגלתה כשגויה {{}} … אוצר עברית
אזעקת-שוא — סירנה אשר מופעלת בזמן הלא נכון או כתוצאה מהפעלה נסיונית {{}} … אוצר עברית
אמונת שוא — סברה מוטעית, אמונה שבטעות יסודה {{}} … אוצר עברית
דמיון שוא — אשליה, תעתוע, הזיה, פנטזיה {{}} … אוצר עברית
האשמת שוא — העלאת טענה מרשיעה שאין בה כל ממש {{}} … אוצר עברית
הבטחות שוא — הבטחות שאין בהן ממש, הונאה {{}} … אוצר עברית