- בטל
- בָּטֵל
A(qal): бездействовать, переставать (делать).
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
Еврейский лексикон Стронга. 2013.
בטל — 1 adj. בטלן, מתבטל, נרפה, עצלן, עצל, אינו עובד, שובת; חסר ערך, מבוטל, פג כוחו, אפס 2 v. הופר, הושם לאל, הושם לו קץ, חוסל, נמחק, נמנע; נשלל תוקפו, נעשה חסר ערך, נעשה לא תק 3 v. הושבת, נמנעה ממנו עבודה, נעשה מחוסר עבודה, נגרמה לו בטלה, הופס 4 v. לא … אוצר עברית
בטל מעבודה — עצל, עצלן, מובטל, הולך בטל, אוכל חינם {{}} … אוצר עברית
בטל בשישים — כמות זניחה, מספר מבוטל {{}} … אוצר עברית
בטל ומבוטל — פג תוקפו, מבוטל לגמרי, היה כלא היה {{}} … אוצר עברית
בטל מעיקרו — חסר תוקף מלכתחילה, איננו מחייב כלל ועיקר {{}} … אוצר עברית
הולך בטל — בטלן, עצלן, יושב ללא מעש {{}} … אוצר עברית
הלך בטל — לא עשה כלום, התבטל, ישב באפס מעשה {{}} … אוצר עברית
חוזה בטל — חוזה חסר כל תוקף משפטי {{}} … אוצר עברית
ישב בטל — ישב באפס מעשה, התבטל {{}} … אוצר עברית
עבר זמנו בטל קרבנו — אבד עליו הכלח, התיישן, נס ליחו, פג תוקפו {{}} … אוצר עברית
עובר בטל — בטלן, עצלן, יושב ללא מעש {{}} … אוצר עברית